תקשורת עם מטופל בגיל השלישי – מדריך למטפלות סיעודיות

תקשורת נכונה עם מטופל בגיל השלישי מבוססת בראש ובראשונה על דיבור בגובה העיניים, טון רגוע, שמירה על כבוד האדם ומתן זמן למענה. במצבים של ירידה בשמיעה או דמנציה, מומלץ להפחית רעשי רקע, להשתמש במשפטים קצרים וברורים, להסתמך על שפת גוף מזמינה, ולתקף את רגש המטופל, במקום להיכנס מוויכוחים על המציאות. תקשורת מותאמת בונה אמון, מפחיתה תסכולים ומאפשרת טיפול אנושי ומכבד.

לא פעם עולה השאלה כיצד נכון לתקשר עם קשיש שמעניקים לו טיפול. כששאלנו את צוות ההדרכה המקצועי של דנאל סיעוד, ההמלצה הראשונה הייתה “הכי חשוב קודם כל לדבר בגובה העיניים”. חשוב לדבר עם המטופל בטון ברור ורגוע, להקשיב בסבלנות ולהמתין למענה שלו. ובמקרים בהם ישנה ירידה בתפקוד קוגנטיבי, מומלץ גם להקפיד על שימוש במשפטים קצרים, לנסות להעביר מסר אחד בכל פעם ולא לשכוח להיבט חשוב מאוד בתקשורת בינאישית, שהיא שפת הגוף והבנה של הרגשות של האדם שעומד ממול.

תקשורת היא הרבה יותר משיחה

עבור מטפלת סיעודית, תקשורת יכולה להוות הבסיס ליצירת אמון, להבנת הצרכים של המטופל ולמערכת יחסים שמאפשרת טיפול מקצועי, מכבד ואנושי.

העבודה עם אדם בגיל השלישי כוללת הרבה יותר מסיוע ברחצה, לבוש, הכנת אוכל או ליווי. המטפלת נמצאת לצד המטופל ברגעים רבים במהלך היום, מכירה את ההרגלים שלו, שומעת את החששות שלו ולעיתים היא גם אחת הדמויות הקבועות והמשמעותיות ביותר בחייו.

לכן, הדרך שבה המטפלת מדברת, מקשיבה, מגיבה ואפילו משתמשת בשפת הגוף שלה יכולה להשפיע על חוויית הטיפול ועל האמון שנוצר בינה לבין המטופל.

ארגון הבריאות העולמי מדגיש את החשיבות של גישה ממוקדת – אדם, בה האדם המבוגר אינו נתפס רק דרך מצבו הבריאותי או הקושי התפקודי שלו, אלא כאדם שלם – עם העדפות, רצונות, היסטוריה, יכולות וצרכים אישיים.

למה תקשורת טובה כל כך חשובה בטיפול בקשיש?

הגיל השלישי עשוי להביא איתו שינויים פיזיים, חברתיים וקוגניטיביים. ירידה בשמיעה או בראייה, קושי בניידות, בדידות, שינויים בזיכרון או במצב הקוגניטיבי – כל אלה יכולים להשפיע גם על היכולת לתקשר. כאשר התקשורת אינה מותאמת, פעולות פשוטות עלולות להפוך למקור של תסכול: המטופל מרגיש שלא מבינים אותו, והמטפלת מרגישה שהוא אינו משתף פעולה.

לעומת זאת, תקשורת ברורה, סבלנית ומכבדת יכולה לעזור ליצור שיתוף פעולה ולהפחית חיכוכים מיותרים.

קודם כול – לראות את האדם

אחד העקרונות החשובים ביותר בעבודה עם קשישים הוא לא לאפשר למשימות להשתלט על המפגש.

יש רשימת מטלות. צריך להכין ארוחה, לעזור ברחצה, לסדר את הבית, לתת תרופות בהתאם להנחיות, לצאת לקניות או להגיע לבדיקה. אבל לפני כל אלה יש את האדם עצמו.

לכן, גם כאשר היום עמוס, כדאי לעצור לרגע, לפנות אל המטופל, ליצור קשר עין ולדבר אתו.

דגשים חשובים לתקשורת עם מטופל

• דברי בגובה העיניים.
• צרי קשר עין בהתאם למה שנוח למטופל.
• השתמשי בטון רגוע ונעים.
• פני אליו בשמו.
• תני לו זמן לענות.
• הימנעי מלדבר עליו כאילו אינו נמצא בחדר.
• שתפי אותו בהחלטות הנוגעות לשגרת היום שלו.

הקשבה היא חלק מהטיפול

תקשורת טובה מתחילה לא רק במה שאת אומרת, אלא במה שאת מוכנה לשמוע. לפעמים המטופל אומר משפט פשוט, אבל מאחוריו מסתתר צורך אחר. “אני לא רוצה להתקלח היום” יכול להיות פחד מנפילה, תחושת חולשה, מבוכה או פשוט רצון לשמור על שליטה.

“אני לא רעב” יכול להיות קשור לעייפות, כאב, מצב רוח או חוסר תיאבון. לכן כדאי לנסות להקשיב גם למה שנמצא מעבר למילים. הראי למטופל שהבנת אותו.

אל תדברי “מעל” המטופל או תחליטי בשבילו – שתפי אותו

גם כאשר המטופל זקוק לעזרה רבה, חשוב ככל האפשר לאפשר לו להיות שותף. במקום לומר למשל “היום אנחנו הולכים לרופא.” מומלץ להציע: “היום יש לנו תור לרופא. תרצה שנצא קצת מוקדם כדי שלא נמהר?”. ההבדל הוא קטן, אבל המסר משמעותי: המטופל הוא חלק מקבלת ההחלטות על חייו.

גם כאשר היכולת לקבל החלטות מורכבות מצטמצמת, אין פירוש הדבר שצריך להפסיק לשאול מה האדם רוצה או מה נעים לו.

תקשורת עם קשיש שמתמודד עם ירידה בזיכרון או דמנציה

כאשר המטופל מתמודד עם דמנציה או אלצהיימר, התקשורת עשויה להפוך למורכבת יותר. ייתכנו קשיים בשליפת מילים, תהיה לרוב חזרה על שאלות, תחושת בלבול, קושי להבין הוראות או שינוי באופן שבו האדם מבטא רגשות.

במצבים כאלה חשוב במיוחד לדבר לאט וברור ולהשתמש במשפטים קצרים וברורים להעברת מסר אחד בכל פעם. חשוב לא למהר להשלים את המשפט במקום המטופל. ייתכן שהוא פשוט זקוק לעוד כמה שניות כדי למצוא את המילה המתאימה.

חשוב להשתדל לא להתווכח על כל דבר, כאשר אדם עם דמנציה מתאר מציאות שאינה תואמת את המציאות שלכם, ויכוח לא תמיד יעזור. במקום לנסות להוכיח שהוא טועה, אפשר קודם לנסות להבין את הרגש שעומד מאחורי הדברים.

גם שפת הגוף מדברת ולא כל תקשורת מתרחשת באמצעות מילים. מבט, הבעת פנים, תנוחת גוף, מרחק פיזי וטון הדיבור יכולים להעביר מסר לא פחות מהמילים עצמן. חיוך, קשר עין ותנועה רגועה יכולים לשדר ביטחון ונוכחות. לעומת זאת, דיבור מהיר, אנחות, הרמת קול או תנועות חדות עלולים לשדר לחץ או כעס – גם אם המילים עצמן מנומסות.

עם זאת, חשוב לזכור שלא כל אדם מרגיש בנוח עם אותה רמת קשר עין או מגע פיזי. הרגלים תרבותיים, אישיים וחוויות חיים משפיעים על האופן שבו אנשים מפרשים תקשורת לא-מילולית. לכן כדאי להכיר את ההעדפות האישיות של המטופל ולכבד אותן.

מגע מרגיע יכול להתאים לאדם אחד ולא להתאים לאחר. לכן אין לראות במגע כלל קבוע, אלא פעולה שצריכה להיות מותאמת לאדם ולסיטואציה.

איך לשמור על תקשורת טובה עם בני המשפחה?

הקשר עם המטופל הוא המרכזי, אבל מטפלת סיעודית נמצאת לעיתים בקשר גם עם בני המשפחה. גם כאן כדאי לשמור על תקשורת מקצועית, ברורה ועניינית.

מומלץ להגדיר איש קשר מרכזי – כאשר יש מספר בני משפחה, כדאי ככל האפשר שהמידע השוטף יעבור דרך איש קשר מרכזי שהוגדר מראש. כך ניתן לצמצם אי-הבנות ולמנוע מצב שבו כל בן משפחה מקבל מידע חלקי.

להעביר מידע בצורה עניינית – אם חל שינוי במצב המטופל, חשוב לדווח עליו בצורה ברורה:

מה קרה? מתי? באיזו תדירות? ומה השתנה לעומת השגרה?

המטפלת אינה אמורה כמובן לאבחן מצב רפואי. תפקידה הוא לזהות שינוי, לתעד או לדווח בהתאם למסגרת העבודה ולהעביר את המידע לגורם המתאים.

וחשוב לא לשתף רק בקשיים אלא לעדכן גם בהצלחות או אירועים או הישגים משמחים. מידע חיובי יכול לחזק את הקשר עם המשפחה ומאפשר להם להיות חלק מההתקדמות.

תקשורת טובה יכולה לסייע גם למטפלת

תקשורת איכותית אינה טובה רק למטופל. כאשר הציפיות ברורות, כאשר המטפלת יודעת כיצד לדבר על קושי וכאשר היא מרגישה שמקשיבים לה – קל יותר להתמודד עם מצבים מורכבים.

ולכן חשוב לזכור שגם המטפלת מהווה חלק ממערכת היחסים הטיפולית. היא צריכה לדעת לבקש עזרה, לשתף בקושי ולהציב גבולות כאשר הדבר נדרש.

10 כללים לתקשורת טובה עם מטופל

1. ראי את האדם לפני שאת רואה את המשימה.
2. דברי בגובה העיניים ובטון רגוע.
3. הקשיבי למה שנאמר – וגם למה שלא נאמר במילים.
4. תני למטופל זמן לענות.
5. אל תדברי עליו כאילו אינו נמצא.
6. שתפי אותו בהחלטות הנוגעות לשגרת חייו.
7. הימנעי מוויכוחים וביקורת מיותרת.
8. השתמשי בשפת גוף רגועה ומכבדת.
9. שמרי על תקשורת אסרטיבית ועל הגבולות שלך.
10. שתפי את המשפחה במידע חשוב – וגם בהצלחות.

לסיכום: קודם כול בני אדם

תקשורת טובה אינה דורשת משפטים מיוחדים או טכניקות מסובכות. היא מתחילה ביכולת לעצור לרגע, להסתכל, להקשיב ולזכור שמאחורי הקושי התפקודי נמצא אדם עם רצונות, רגשות, זיכרונות והעדפות. כאשר המטופל מרגיש שרואים אותו – הטיפול הופך לא רק למקצועי יותר, אלא גם לאנושי יותר.

ובאותה מידה, כאשר המטפלת יודעת לבטא את עצמה, להציב גבולות ולבקש עזרה, היא יכולה ליצור לעצמה סביבת עבודה טובה ובריאה יותר לאורך זמן. בסופו של דבר, תקשורת טובה היא הבסיס עליו נבנה טיפול טוב.