מניעת נפילות אצל קשישים בבית מתחילה בזיהוי גורמי סיכון פיזיולוגיים (חולשת שרירים, ירידה בשיווי משקל ותופעות לוואי של תרופות) לצד התאמת הסביבה הביתית, שבהתרחשותה קורות כ-45% מהנפילות. הצעדים המרכזיים למניעת מעידה כוללים פינוי מכשולים וחוטי חשמל במעברים, קיבוע שטיחים או הסרתם, שילוב תאורת לילה רציפה בדרך לחדר השירותים, הנגשת חפצים בשימוש יומיומי בהישג יד, ושימוש מושכל באביזרי עזר לניידות כגון ידיות אחיזה, הגבהה לאסלה, מעקה למיטה וכיסא רחצה.
נפילה אצל אדם מבוגר יכולה להתרחש בתוך שניות, אך ההשלכות שלה עלולות להימשך זמן רב. חבלה, שבר, ירידה בביטחון העצמי ולעיתים גם אובדן עצמאות יכולים לשנות את שגרת החיים של הקשיש ושל בני משפחתו.
החדשות הטובות הן שלא כל נפילה היא בלתי נמנעת. יצירת סביבה ביתית בטוחה, הכוללת הסרת מכשולים, דאגה לתאורה מתאימה, ביצוע התאמות נגישות בבית ותשומת לב לשינויים בתפקוד וסיוע נכון בשגרת היום יכולים להפחית את הסיכון לנפילות.
עבור המטפל או המטפלת הסיעודית, מניעת נפילות היא חלק חשוב מהטיפול היומיומי. לא מדובר רק בעזרה לקשיש כאשר הוא כבר מתקשה – אלא גם ביכולת לזהות מראש מצבים שעלולים להוביל למעידה או לאובדן שיווי משקל.
מדוע מניעת נפילות בגיל מבוגר כל כך חשובה?
נפילות הן אחת הסכנות המשמעותיות בגיל המבוגר. על פי משרד הבריאות, בישראל נופלים מדי יום כ-1,000 מבוגרים, וכאחד מכל ארבעה אנשים בגיל 65 ומעלה מדווח על נפילה לפחות פעם בשנה. הנתונים מצביעים גם על עלייה בסיכון עם הגיל: לפי נתוני סקר מ-2019, 23.8% מבני 65 ומעלה ו-29.8% מבני 80 ומעלה דיווחו על נפילה.
רוצים לבדוק זכאות למימוש חוק סיעוד?
השאירו פרטים ונשוב אליכם לשיחת ייעוץ והכוונה ללא עלות.
בנוסף, עולה מהנתונים, כי 45% מהנפילות מתרחשות בבית. משמעות הדבר היא שיצירת סביבה מתאימה, אשר תפחית את הסיכון לנפילות, חשובה מאין כמוה כחלק משמירה על בטיחות ואיכות חיים בגיל מבוגר בבית ומחוץ לו.
מה גורם לנפילות אצל קשישים?
נפילה יכולה להיגרם משילוב של גורמים. חלקם קשורים למצבו של האדם וחלקם לסביבה שבה הוא מתגורר.
בין גורמי הסיכון שמשרד הבריאות מציין ניתן למצוא:
- ירידה בשיווי המשקל וביציבות ההליכה
- חולשת שרירים
- ירידה בראייה או בשמיעה
- מחלות כרוניות
- תופעות לוואי של תרופות מסוימות
- נפילות קודמות
- סביבה ביתית שאינה מותאמת ובטוחה
- מכשולים על הרצפה או תאורה לא מספקת
לכן, גם אם במידה והקשיש “מסתדר מצוין” רוב היום, חשוב לשים לב למצבים בהם הסיכון עולה – למשל כאשר הוא קם מהמיטה בלילה, נכנס למקלחת, מנסה להגיע לחפץ שנמצא במקום גבוה או עובר מישיבה לעמידה.
| גורם הסיכון | כיצד הוא משפיע? | פתרון ופעולה למניעה |
|---|---|---|
| חולשת שרירים ושיווי משקל | קושי במעבר משכיבה לעמידה או חוסר יציבות בהליכה. | מעבר הדרגתי (שכיבה לאחר מכן ישיבה ואז עמידה), שימוש באביזר עזר לניידות כגון הליכון או מקל. |
| מכשולים במעברים | כבלים וחוטי חשמל, שטיחונים זזים, עציצים ורהיטים נמוכים. | פינוי המעברים, קיבוע שטיחים או הסרתם לחלוטין. |
| תאורה לקויה בלילה | קושי לראות חפצים בדרך מהמיטה לשירותים בחושך. | התקנת תאורת לילה רציפה או חיישני תנועה לאורך המסדרון. |
| תופעות לוואי של תרופות | סחרחורת, טשטוש או ירידה בלחץ הדם בעת קימה. | התייעצות עם הרופא המטפל לניטור תרופות וקימה איטית ומדורגת. |
| משטחים רטובים בחדר הרחצה | החלקה על אריחים רטובים במקלחת או ביציאה ממנה. | שימוש בשטיחון מונע החלקה ובעזרי רחצה כגון כיסא רחצה וידיות אחיזה. |
מטפלת סיעודית יכולה לקחת תפקיד חשוב במניעת נפילות
למטפלת הסיעודית יש יתרון משמעותי: היא נמצאת לצד הקשיש במהלך שגרת היום ויכולה להכיר את ההרגלים שלו, את נקודות החולשה ואת המצבים שבהם הוא מתקשה. המשמעות היא שמטפלת אינה רק מסייעת לאחר שהקושי מופיע. היא יכולה גם לשים לב לשינויים ולהתריע בפני המשפחה או הגורמים המקצועיים.
8 צעדים פשוטים שיכולים להפוך את הבית לבטוח יותר
1. מפנים מכשולים מהדרך
הצעד הראשון הוא פשוט להסתכל על הבית מנקודת המבט של הקשיש. האם יש על הרצפה חוטי חשמל? חפצים? עציצים? שרפרפים? שטיחונים? רהיטים שמפריעים למעבר? כל אלה עלולים להפוך למכשול.
כמטפלת אם את מזהה מכשול קבוע, הציפי את הנושא בפני המשפחה והמליצי לבחון כיצד ניתן להסיר את הסיכון.
2. שטיחים – עדיף להימנע או לקבע היטב
שטיחים ושטיחונים עלולים לזוז כאשר דורכים עליהם, במיוחד כאשר הקשיש משתמש במקל, הליכון או מתקשה בשיווי משקל. לכן, כאשר אפשר, מומלץ להימנע משטיחים ושטיחונים המפריעים למעבר. אם יש שטיח שאינו ניתן להסרה, חשוב לוודא שהוא מקובע היטב לרצפה.
3. דואגים לתאורה טובה גם בלילה
חפץ קטן שאינו נראה בחושך יכול להפוך למכשול משמעותי. חשוב לדאוג לתאורה טובה בחדרים ובמעברים, ובמיוחד בדרך שבין חדר השינה לשירותים. כדאי לוודא שהקשיש יכול להדליק אור בקלות ושאין צורך ללכת בחושך כדי להגיע למתג.
4. חפצים יומיומיים צריכים להיות בהישג יד
אחד המצבים המסוכנים הוא כאשר הקשיש מנסה להגיע בכוחות עצמו לחפץ שנמצא גבוה או רחוק. כמטפלת, חשוב לוודא שחפצים הנמצאים בשימוש יום-יומי – למשל כוס, קפה, תה, קומקום או פריטים אישיים – נמצאים במקום נגיש ובטוח. אין צורך לטפס על שרפרף כדי להגיע לחפץ.
5. סיוע במעבר משכיבה לעמידה לאט ובהדרגה
קימה מהירה מהמיטה או מהכיסא עלולה להיות בעייתית עבור אדם מבוגר. כאשר הקשיש זקוק לסיוע, חשוב לבצע את המעבר בהדרגה: משכיבה לישיבה, להמתין ולוודא שהוא יציב, ורק לאחר מכן לעבור לעמידה – בהתאם ליכולתו ולהנחיות שקיבל מהגורמים המטפלים בו.
אם קיימת סחרחורת, חולשה או חוסר יציבות, אין להתעלם מכך ויש לעדכן את בני המשפחה ולשקול התייעצות עם גורם רפואי.
6. ריהוט נכון יכול לשפר את הבטיחות
גם לריהוט בבית יש משמעות. כדאי לבחון יחד עם בני המשפחה האם הכיסאות והכורסאות יציבים ומתאימים לגובה הקשיש, והאם קל לו לקום מהם. במקרים שבהם הדבר מתאים, ניתן לבחון עם איש מקצוע שימוש באמצעי עזר, כגון כורסת קימה או אביזרי עזר אחרים.
חשוב לזכור: אין לבחור אביזר עזר רק על סמך המלצה כללית. התאמת אביזרים כמו כיסאות רחצה, ידיות אחיזה, הליכונים או פתרונות לקימה צריכה להיעשות בהתאם לצרכים האישיים, ובמידת הצורך לאחר התייעצות עם גורם מקצועי.
7. חדר הרחצה מהווה מקום אשר דורש תשומת לב מיוחדת
חדר הרחצה משלב כמה גורמי סיכון: מים, משטחים חלקים, שינויי תנוחה ומרחב שבו לעיתים קשה לשמור על יציבות. לכן חשוב במיוחד לבחון את בטיחות חדר הרחצה.
מומלץ להעדיף מקלחון על פני אמבטיה, להשתמש בשטיחון מונע החלקה, לנגב רטיבות מהרצפה ולהתנגב לפני היציאה מהמקלחון או האמבטיה. במקרה של חוסר יציבות בעמידה או בישיבה, מומלץ להתקלח בעזרת מטפל או תחת השגחה.
בהתאם לצורך ולהתאמה מקצועית, ניתן לשקול גם:
- ידיות אחיזה
- כיסא רחצה
- התאמות לאסלה
- אמצעים נוספים להנגשת חדר הרחצה
המטרה היא לא להפוך את הבית ל”מוסד רפואי”, אלא לאפשר לקשיש לבצע את הפעולות היומיומיות בצורה בטוחה ככל האפשר.
8. אביזרי ההליכה והטלפון צריכים להיות בהישג יד
אם הקשיש משתמש במקל, הליכון או אביזר הליכה אחר, חשוב לוודא שהם נמצאים במקום נגיש כאשר הוא זקוק להם. אותו הדבר נכון גם לגבי טלפון נייד או אמצעי תקשורת אחר. הקשיש לא צריך להסתכן בניסיון להגיע לטלפון שנמצא רחוק ממנו.
ומה לגבי נפילות מחוץ לבית?
גם כאשר עיקר הטיפול מתבצע בבית, מטפלות רבות מלוות את הקשיש לקניות, לבדיקות רפואיות, לטיול או לסידורים. גם במצבים אלה חשוב להכיר את יכולותיו של הקשיש ולהתאים את רמת הסיוע.
אם יש שימוש בהליכון או מקל, יש לוודא שהם זמינים ומתאימים. אם הקשיש מתקשה בהליכה או בשיווי משקל, חשוב לשתף את בני המשפחה ולא להניח שהקושי הוא “פשוט חלק מהגיל”.
חשוב לשים לב גם לשינויים במצבו של הקשיש
אחד המסרים החשובים במניעת נפילות הוא שנפילה אינה תמיד תוצאה של שטיח או חוט על הרצפה. לעיתים היא יכולה להיות קשורה לשינוי במצבו של האדם.
לכן, אם אתה כבן משפחה או את בתפקידך כמטפלת, מבחינים בשינויים הבאים:
- הליכה פחות יציבה
- קושי חדש בקימה
- סחרחורת
- חולשה
- שינוי ביכולת להשתמש במקל או בהליכון
- נפילות או כמעט-נפילות חוזרות
- שינוי בהתנהגות או בערנות
חשוב לעדכן את בני המשפחה ולבחון עם הגורמים המקצועיים מה נדרש.
מניעת נפילות מתחילה בתשומת לב
מניעת נפילות אצל קשישים אינה משימה ששייכת רק לבני המשפחה או לאנשי מקצוע רפואיים.
גם למטפלת הסיעודית יש תפקיד חשוב מאוד. היא מכירה את הקשיש, נמצאת איתו בשגרת היום ויכולה לזהות את אותם רגעים קטנים שבהם משהו השתנה: קימה שהפכה קשה יותר, הליכה פחות יציבה, חפץ שמונח במקום מסוכן או חדר רחצה שאינו מותאם לצרכים החדשים.
מקצועיות וערנות של מטפלות יכולה לעשות לפעמים הבדל גדול. כי לפעמים מניעת נפילה מתחילה בדבר קטן מאוד – להזיז חפץ, להדליק אור, להושיט יד או פשוט לשים לב.
