ככל שאנו עולים בגיל, גופינו הולך ונחלש ואיתו גם המערכת החיסונית. לא זו בלבד שהמערכת החיסונית כבר פחות יעילה, גם הנטייה לחלות גדלה וההתאוששות איטית יותר. לכן חשוב מאוד להתכונן לתקופת החורף ולהתאים את סביבת המגורים לצרכים החדשים המתעוררים בתקופה זו.
בתקופת החורף נוספים שני אלמנטים נוספים הקשורים לירידת הטמפרטורה. האחד, הוא הקור שהשפעתו גדולה יותר על האדם המבוגר, שנית, אוכלוסיית החיידקים והווירוסים באוויר גדלה עקב תנאי אקלים שיותר נוחים להם לשרוד ולהתרבות.
על מנת להתמודד עם אתגרי החורף, יש לפעול בשני אופנים: לשמור על סביבה חמה לזקן ועל רמת היגיינה גבוהה בקרבתו.
שמירה על סביבה חמה ובטוחה, רמת ניקיון גבוהה ומניעת הידבקויות במחלות יאפשרו לעבור את החורף בשלום ולשמור על אריכות ימים. רק בריאות!
יש לנסות לשמור על חום גופו של האדם המבוגר ככל שניתן. חשוב לוודא כי פתחי הבית, כמו חלונות ודלתות, סגורים היטב וכי אוויר קר אינו חודר דרכם. סגירה של חלונות ותריסים יוצרת שכבת בידוד נוספת. בחדר בו שוהה המבוגר את מרבית זמנו כדאי להתקין חימום, וכדי שהחימום יהיה יעיל, מומלץ לסגור את דלתות וחלונות החדר.
מאידך, חשוב להקפיד על איוורור הבית, רצוי לפתוח מידי פעם חלונות בעת שהקשיש לא נמצא בחדר.
מזגן – אחת מהשיטות הנפוצות היא חימום באמצעות מזגן. מדובר בשיטה בטוחה יחסית וחסכונית. יש לשים לב כי למזגן יש נטייה לייבש את האוויר, ולכן חשוב לשים בחדר כלי עם מים.
ביגוד – חשוב לוודא כי האדם המבוגר לבוש היטב במספר שכבות, כובע, גרביים ונעלי בית.
ריהוט – יש לשים לב לסביבת המגורים והלינה, לדוגמה: יש לוודא כי המיטה שלו אינה באה במגע עם הרצפה, אינה צמודה לקיר חיצוני ושהשמיכה שלו מבודדת היטב.
תזונה – יש להקפיד על מזון חם ושתייה חמה, כגון מרקים ותה חם.
ארון חשמל – לקראת הגשמים יש לוודא כי בארון החשמל נמצא מפסק חשמלי וממסר פחת תקינים.
דליפות – יש לוודא כי אין דליפות מהגג ובמידת הצורך לזפת אותו. כמו כן, לבדוק כי החלונות אטומים למים, כמו גם אין חדירת מים ממקומות אפשריים נוספים, כמו מתחת לדלת הכניסה או מרזבים שבורים.
זהירות, החלקה! – חשוב להימנע ככל האפשר מהחלקות מיותרות של האדם המבוגר, כיוון שבגיל הזה, לא אחת הן נגמרות בפציעות קשות שקשה להתאושש מהן. על מנת לצמצם את סכנת ההחלקה, כדאי לגרוף את המים, להתקין פסים המונעים החלקה במידת הצורך ואפשר לשקול התקנת מעקה ותאורה באזורים מועדים לפורענות, כגון חדרי מדרגות, מסדרונות ומקלחות.
מניעת הידבקות במחלות – במישור ההיגיינה, כיוון שווירוסים וחיידקים עוברים במגע ומופרשים לרוב דרך דרכי הנשימה באמצעות נוזלים, שיעול התעטשות ורוק הניתז במהלך דיבור יכולים להוביל להדבקה. לכן, חשוב להרחיק את האדם המבוגר מאנשים חולים.
חיסונים – כדאי להתייעץ עם רופא משפחה על מתן חיסונים, למשל חיסון נגד שפעת.
היגיינה אישית – חשוב לשטוף ידיים עם סבון בתדירות גבוהה ורצוי במים חמים. כדאי גם לחנך את המבוגר והסביבה הקרובה לו להשתעל לאזור המרפק ולא לכף היד.
כמו שנאמר "לא עלינו", אבל לצערנו, לא מעט אנשים באוכלוסיית ישראל נזקקים לסיעוד מלא. ישנן כמה סיבות לכך: גדילה במספר הקשישים, כתוצאה מבורכת של עליה בתוחלת החיים, אוכלוסית ניצולי שואה, אנשים שחוו טראומה כזו או אחרת, או מחלות שגבו מחיר קשה.
ראשית, נגדיר מיהו אדם סיעודי:
אדם שעקב מצבו הבריאותי, נזקק לעזרה על מנת לבצע פעולות בסיסיות, אותן לא יכול לבצע בכוחות עצמו, כגון:
במקרה שאדם עונה על לפחות 50% מהמקרים המצוינים לעיל, הוא מוגדר כאדם שזקוק לסיוע סיעודי.
במקרה שכזה קיימות 2 אפשרויות עיקריות:
האפשרות הראשונה היא שהותו בבית אבות סיעודי המעסיק מטפלים סיעודיים מקצועיים וצוות רפואי מתאים.
האפשרות השניה היא, שמשפחת הסיעודי בוחרת להשאירו בבית, ע"מ לטפל בו במסירות במקסימום תנאים, ושיחיה בסביבה המוכרת לו בצורה הנעימה ביותר. במקרה כזה צריך להתאים את הסביבה לנתונים הסיעודיים.
כחלק מהמצב הקשה אליו נקלע האדם ומשפחתו, עולים צרכים מיוחדים שיש לתת להם מענה: שימוש באביזרי עזר שיסיעו ויקלו על ניהול אורך חיים מסודר ככל שניתן, במציאות הלא קלה שנכפתה על המטופל ועל משפחתו.
אביזרים אלו לרוב יקרים, ועלותם מהווה מעמסה כלכלית כבדה מנשוא.
"כחלק מהמצב הקשה אליו נקלע האדם ומשפחתו, עולים צרכים מיוחדים שיש לתת להם מענה: שימוש באביזרי עזר שיסיעו ויקלו על ניהול אורך חיים מסודר ככל שניתן, במציאות הלא קלה שנכפתה על המטופל ועל משפחתו"
לכן קמו עמותות ששמו לעצמם למטרה לסייע למשפחות בהשגת אביזרים אלו.
אחת העמותות הללו היא "יד שרה", המספקת אביזרי סיעוד ושיקום מקצועיים, אך לטווח זמן מוגבל. לצערנו הרב, ישנם מקרים שקיים צורך לציוד שיקומי לפרק זמן ארוך יותר, ולעתים באופן קבוע.
למצבים שכאלו הקימה "יד שרה" את י.ש.מ (יד שרה מסייעת), המסייעת למשפחות שנקלו למצבים קשים במגוון מישורים: ייעוץ, הדרכה ואף רכישה.
במידה ונקלעתם, לא עלינו, למצב שכזה, נאחל לכם "רפואה שלמה" ואל תתמהמהו. אל תחששו לבקש עזרה, ישנה יד מסייעת שתשמח לעזור לכם לעבור את הזמנים הקשים הללו ביתר קלות.
הזקנה אינה קלה עבור אף קשיש. היא מלווה בדרך כלל בירידה ביכולות הפיזיות והמנטליות, ולכן בסופו של דבר הקשיש נזקק לעזרה בביצוע מטלות כאלה ואחרות. במקרים רבים ניתן להסתפק בעוזר/ת, שיעזרו במטלות הבית, או בבית אבות לעצמאיים, שמקנה לקשישים ללא בעיות רפואיות מורכבות, לנהל חיים חברתיים עם בני גילם, בתנאים סוציאליים המתאימים לרמתם הסוציו-אקונומית או אף יותר.
עם זאת, כאשר מצבו של הקשיש אינו מאפשר לו לבצע מטלות בסיסיות כמו הליכה, אכילה, מקלחת או שליטה על הסוגרים, הוא יזדקק לעזרה סיעודית, אשר מתאפשרת בשני אופנים: בית אבות סיעודי או מטפל סיעודי. אז מה עדיף, מה יתאים לבן המשפחה שלכם ומהם היתרונות של כל אחד מן הפתרונות?
בית אבות סיעודי הוא מוסד המאכלס בין כמה עשרות לכמה מאות קשישים, אשר מפאת מצבם הסיעודי נזקקים לטיפול סיעודי של צוות בית האבות. הטיפול כולל עזרה באכילה, מקלחת, מתן תרופות, סיוע בהתניידות ממקום למקום ועוד. בבית אבות סיעודי ישנו גם צוות רפואי הכולל אחות, רופא, עובדת סוציאלית ועוד. בתי אבות רבים, המתפקדים גם כבתי אבות לעצמאיים, מחזיקים אגפים המיועדים לקשישים הנדרשים לטיפול סיעודי
אחד היתרונות הבולטים של בית אבות סיעודי הוא קודם כל בעובדה שהקשיש אינו בודד. הוא מוקף באנשים נוספים בני גילו, אשר הופכים חברים ושותפים לשיחה, ובנוסף, ישנם כמובן אנשי צוות צעירים אשר מקיפים אותו, כך שבניגוד לקשיש אשר תחום בדלת אמותיו, בית אבות סיעודי מציע לקשיש חיי חברה פוריים וענפים. בבית האבות ישנן גם הפעלות וחוגים, כך שהקשיש נהנה מחיי תרבות ומשבירת שגרה.
במידה ואתם מחפשים בית אבות סיעודי עבור יקירכם, אנו ממליצים לבדוק את מידת הקרבה של המוסד לבתי חולים ולמרכזים גריאטריים, וכן את גודל הצוות הרפואי ביחס למספר המטופלים במקום.
מטפל סיעודי הוא אדם שצמוד לקשיש במשך 24 שעות ביממה, למעט יום חופש אחד בשבוע, בו הקשיש מקבל עזרה נוספת. המטפל הסיעודי הוא לרוב עובד זר, אשר דובר מעט עברית, אם בכלל. כאשר מדובר במטפל סיעודי שכבר נמצא מספר שנים בארץ, משפחת הקשיש יכולה לפגוש אותו ולהתרשם ממנו, אך במידה ומדובר במטפל סיעודי חדש, המשפחה תאלץ להסתפק בהתרשמות כללית על פי דברי סוכנות כוח האדם.
ישנם קשישים ומשפחות אשר מעדיפות עבור הקשיש מטפל סיעודי ולא בית אבות סיעודי. היתרון במטפל סיעודי הוא היחס האישי והטיפול הצמוד והמסור מצד המטפל. הקשיש זוכה למענה לכל צרכיו במהירות, בניגוד למקום ציבורי, בו עליו להמתין לאיש צוות שיתפנה. אולם, מטפל סיעודי אינו בעל הכשרה רפואית כמובן, ולכן בעת הצורך, הקשיש יזדקק לשירותי רפואה חיצוניים.
עם זאת, מטפל סיעודי יוצר קשר אישי עם הקשיש ומשמש במרבית המקרים לבן משפחה קרוב ואהוב על הקשיש.
"עזרה סיעודית מתאפשרת בשני אופנים: בית אבות סיעודי או מטפל סיעודי. אז איך יודעים מה עדיף, מה יתאים לבן המשפחה שלכם ומהם היתרונות של כל אחד מן הפתרונות? חשוב שתבדקו את האפשרויות לפני שאתם מחליטים!"
יש לכם שאלות על טיפול סיעודי לבן משפחה שלכם?
קראו על שירותי המטפלות בבית של דנאל או התקשרו למומחים של דנאל 95922*
הייתה הסיבה אשר הייתה לאשפוז, הגיע רגע השחרור מבית החולים וצריך להיערך לכך, רצוי מבעוד מועד, וגם אם לא התארגנתם מראש עדיין יש מה לעשות גם אחרי שחוזרים הביתה. כדי לצלוח את היציאה מבית החולים ולהקל על ההורה המבוגר את ההתאקלמות בחיי השגרה, קיבצנו מספר עצות זהב שימושיות לכם ולהם כאחד.
מפיגים חששות
הציפייה להשתחרר מבית חולים מלווה ברגשות של הקלה ושמחה, אך גם מלאה בחששות, קשיים ואי וודאות לקראת הבאות. אשפוז בבית חולים יכול לנבוע מחולי או פציעה, ובשני המקרים כשמדובר באדם מבוגר גם דלקת ריאות או שבר, יכולים להיות מסכני חיים.
דברו עם ההורים על התחושות שלהם לקראת השחרור והחזרה לשגרה או בניית שגרה מתאימה למצב הבריאותי החדש, שתפו אותם במצבם, התייעצו איתם איך הם רואים את התקופה הקרובה וספרו להם איך אתם מתכננים לעזור. השיחות שלכם יפחיתו את החששות של שני הצדדים, שלכם ושלהם, ויעזרו לכל הצדדים להקל על התהליך.
מתייעצים עם הצוות המקצועי
על מנת להפיג את החששות כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי מצבו של ההורה ולקבל כמה כללי עשה ואל תעשה, אשר יאפשרו לאדם המשתחרר מבית החולים לדעת ממה להימנע, ולא פחות חשוב, לדעת מהן שאר הפעולות שיעזרו לו לחזור לשגרה ולהמשיך לבצע אותן לאחר השחרור. בעוד למטופל אחד ימליצו להרבות במנוחה ולא לאמץ את הגוף, לאחר ימליצו לבצע פעילות גופנית מתונה. אל תהיו רופאים בעצמכם ותשאירו לצוות המקצועי את העבודה והעצה.
מאבזרים את הבית והקשיש
אם מדובר במגבלה פיזית, ניתן לעשות התאמות, לספק מעקות בטיחות, הליכון, מקל הליכה או כל אביזר עזר אחר, שיקל על ההורה החוזר מאשפוז להתאושש בקצב שלו.
אם מדובר בפציעה בתא שטח מוגדר, כמו בחדר האמבטיה, כדאי לנסות להבין איך המקרה ארע וכיצד ניתן לשפר את הבטיחות. למשל, האם צריך להוסיף משטחים מונעי החלקה, לשפר תאורה, לשנות את סדר הפריטים בחדר, להרכיב מעקות או כל פעולה אחרת המצמצמת את הסיכוי לפציעה חוזרת.
נעזרים בגופים תומכים
ישנם גופים שונים בארץ, המסייעים לקשישים ובעלי מוגבלויות בהתמודדות היומיומית עם קשיים שונים, כגון: יד שרה, עזר מציון ומרכז יום לקשיש, שמסייעים בהשאלת ציוד ובפעילויות שיקום. קופות החולים וביטוח לאומי ערוכים לסייע בתהליך השיקום, ובמקרים מסוימים ניתן גם לקבל סיוע כספי עבור עזרה של מטפל, רכישת תרופות וקצבאות שונות בהתאם לאופי הבקשה.
"חשוב גם לשוחח עם האדם המבוגר, ללמוד מה מטריד אותו, מה מפריע לו ומה מעסיק אותו, ולבחון האם הוא זקוק לסיוע של בעל מקצוע, כמו עובדת סוציאלית או פסיכולוג שיתנו את הכלים להתמודד עם הפחדים והחששות ולהפיג אותם במידת האפשר."
שחרור מוצלח מבית החולים מצריך תשומת לב והרתמות של בני המשפחה לתהליך, ולא פחות חשוב – שיתוף פעולה מצד האדם המבוגר. רק בריאות!
מטפל הנו דמות דומיננטית למדי בחייו של ההורה המתבגר. הדור השלישי ירגיש על-פי רוב תחושות לא נעימות מהרגע שהפנים את הצורך בעזרה קבועה, ועד לכל הפחות, להגעתו של המטפל בביתו.
ולמה לכל הפחות? כי יתכן שתקופת ההסתגלות תתארך, בשל הציפיות, מבנה האישיות של ההורה, מבנה האישיות של המטפל או ההתאמה ביניהם.
את המבנה האישיותי של ההורה כבר קשה לשנות בגיל זה, אך כדי להקל על הקליטה של המטפל, כדאי מבעוד מועד לחפש את המטפל המתאים להורה. מטפלים רבים הם עובדים זרים, החיים באופן זמני בארץ, רבות יש להם קשיי שפה, הם לא נושאים רישיון נהיגה, יכולת ההתמצאות וההיכרות עם סביבת מגוריו של ההורה המבוגר נמוכה יחסית, כך גם לגבי המנטליות המקומית והנורמות הנהוגות בישראל.
גבר או אישה? גם לאחר שהחלטתם לבחור במטפל ישראלי, יש להפעיל הרבה שיקול דעת בבחירת המטפל. האם צריך כוח פיזי רב כדי לטפל במטופל והאם ישנה עדיפות לגבר או אישה? שני שיקולים אלו יהיו לרוב המרכזיים בבחירת המטפל.
שכן קרוב או חבר רחוק? ישראל היא מדינה קטנה, מכאן שיש לחשוב על צנעת הפרט ולחשוב האם כדאי לחפש מטפל שאין כל קשר בינו ובין משפחת המטופל? או האם קיימת למטפל מהסביבה הקרובה, שמכיר את ההוויה המקומית, את נותני השירות, החנויות, קופת החולים, ושהשתלבותו עשויה להיות קלה יותר ונוחה יותר לשני הצדדים, ההורה והמטפל.
עזרה לפי שעות או מגורים משותפים? חשוב לנסות ולהתאים בין צרכי ההורה המבוגר ובין יכולות וצרכי המטפל. אם ההורה המבוגר צריך סיוע סביב השעון, כדאי למצוא מטפל ישראלי שיכול לגור עם ההורה. אם ההורה זקוק לסיוע של מספר שעות ביום, רצוי למצוא מטפל שיכול להגיע לעבודה בהתאם לשעות המוסכמות בינכם.
מישהו לרוץ איתו: וישנם שיקולים חברתיים חשובים לא פחות בהתאמה בין המטפל להורה שלכם. כך למשל, אם ההורה המבוגר משחק ברידג', מטפל שמכיר ואוהב את המשחק יכול להיות נכס של ממש למטופל. אם ההורה המבוגר כבד שמיעה או בעל לקות אחרת, גם צפייה משותפת בתכניות טלוויזיה אהובות והסברים של המטפל מדי פעם יכולות להוות מקור להנאה.
מה יש בתפריט? גם בתחום הקולינרי כדאי שתהיה התאמה. להורה ודאי יש העדפות לגבי סגנון האוכל, זה עוד לפני שהכנסנו לרשימה את האילוצים התזונתיים מסיבות רפואיות אם יש כאלה. רצוי למצוא מישהו שיוכל לענות על צורך בסיסי ומהותי מעין זה.
"חשוב לנסות ולהתאים בין צרכי ההורה המבוגר ובין יכולות וצרכי המטפל"
אמנם מנטליות של מטפל ישראלי קרובה יותר במקרים רבים למנטליות של ההורה המבוגר, אך כל מקרה צריך להיבחן לגופו, ויש לבחון איזה מטפל ישראלי עונה על הצרכים הספציפיים של ההורה המבוגר.
ההזדקנות מלווה בשינויים רבים, ירידה ביכולת הפיזיולוגית, הקוגניטיבית, יציאה לפנסיה, שהיא למעשה הכרזה על הפסקת הפרודוקטיביות של האדם, ואיתה הפסקת קשרי עבודה וצמצום האינטראקציה החברתית. למעשה, ההורה המבוגר מאבד אט אט חברים ופרנסה, שהיה רגיל בהם, ואלה לא דברים שקל להסתגל אליהם. גם אם אתם, בני המשפחה, אוהבים אותו באשר הוא, אתם לא באמת יכולים לענות על כל צרכיו בכל רגע נתון. וכמה שהדבר מתסכל אתכם, צריך לדעת כי תחושת חוסר האונים של ההורה המבוגר מערערת את בטחונו ופוגעת בשמחת החיים שלו.
זיהוי ירידה ביכולת הגופנית הינה קלה למדי. גם זיהוי של ירידה ביכולות הקוגניטיביות אינה מצריכה לרוב תשומת לב רבה. אך קשיים פסיכולוגיים, אותם חווה ההורה המבוגר, בולטים פחות לעין, והפניות של ילדיו העסוקים בענייניהם לנושא זה לרוב נמוכה. לכן, הסיוע הפסיכולוגי מגיע לא אחת באיחור. מה עוד, שלעיתים אי הידיעה של ילדי ההורה המבוגר כיצד להתמודד עם המצוקות, גורמת להעלים עין מהמצב ולדחות את הטיפול ככל שניתן.
הקשיים שלכם, הילדים להורה המבוגר הם ברורים, ההורים שלכם היו עד היום אוטוריטה, וכיום סמכות זו מקבלת תפנית אחרת בחיים. במקום לקבל מההורים המבוגרים סיוע, כפי שהיה מאז ומעולם, פתאום הם אלה שצריכים סיוע. אתם טרודים עד מעל הראש בענייני עבודה ומשפחה, וברור כי אתם ממעטים למצוא לנושא זמן, מתקשים להפנים את התהליך שמתרחש לנגד עיניכם ורגשות האשמה עובדות שעות נוספות.
"העזרה שהם צריכים היא בקבלה ובהשלמה בשינויים שהתרחשו, ויחד עם זאת לסייע להם לראות את כל אותם דברים שנמצאים בהישג ידם ויכולים להסב להם אושר".
לכולם. טיפול פסיכולוגי להורה המבוגר יכול להוות במקרים רבים פתרון מצוין, לכל המבוגרים יש עוד הרבה יכולות, מוטיבציה ושאיפות. העזרה שהם צריכים היא בקבלה ובהשלמה בשינויים שהתרחשו, ויחד עם זאת לסייע להם לראות את כל אותם דברים שנמצאים בהישג ידם ויכולים להסב להם אושר. שינוי המיקוד, ממה שאין ביכולתם לעשות עוד למיקוד על מה שיש ביכולתם לעשות, שיסב להם סיפוק ואושר, הוא אחד המפתחות החשובים בסיוע.
גם למטפלים בהורה המבוגר לא יזיקו שיחות עם בעלי מקצוע, הקושי לראות את ההורה מזדקן מול העיניים, ההתמודדות מול כל הגורמים מבית ומחוצה הם בהחלט לא פשוטים לעיכול. יתכן וקבלת סיוע נפשי תעזור להתמודד מול המציאות החדשה של כל הצדדים.
כשמצב רוחו של ההורה המבוגר משתפר, ההשפעה החיובית תקרין גם על שאר בני המשפחה. ישנם גורמים רבים, המספקים שירות פסיכולוגי לגיל השלישי, אך מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה שמכיר את בן המשפחה שלכם, את ההיסטוריה שלו ואת בעלי המקצוע באזור מגוריו, ולבקש ממנו המלצה למי כדאי לפנות.
אשפוז של בן משפחה שלנו מביא איתו עומס, מתח וחרדה וגורם במידה רבה להפרת השגרה שלנו. כאשר יקירינו מתאשפזים, היינו רוצים לשהות לצידם כמה שאפשר ולדאוג באופן אישי לטיפול מיטבי בהם. מנגד עומדת שיגרת חיינו שעלינו להמשיך ולקיים.
רובנו עדיין צריכים ללכת לעבודה כל יום, לחלקנו יש ילדים קטנים שצריך לאסוף מהגנים ומבית הספר, ולא תמיד נוכל להיות לצד מיטתו או מיטתה של בן המשפחה היקר שלנו.
בשלב ראשון עם ההגעה לבית החולים, אכן חשוב לדאוג שיהיה מי שילווה את יקירנו בעת כניסתו למיון. ליווי של בן משפחה יעזור להפחתת החרדה והלחץ , ותקל עליו ועל הצוות הרפואי בתהליך האבחון והשלמת הפרטים הרפואיים. אין זה הזמן לחגיגת ביקורים אלא לליווי אינטימי ושקט.
במידה והוחלט על אשפוז , מומלץ ללוות את המאושפז עד קבלתו ע"י צוות המחלקה, לברר עבורו את מועדי הארוחות, מועדי חלוקת התרופות, שעות הביקור של הקרובים ושעות ביקור הרופא במחלקה. בנוסף כדאי לבדוק היכן נמצא לחצן המצוקה, להשאיר בקבוק שתייה וחומר קריאה אם הדבר מתאים. לצוות המחלקה השאירו מספרי טלפון של בני המשפחה הקרובים.
עכשיו כשביררתם את כל הפרטים כדאי וצריך להכין תכנית בהתאם לזמן האשפוז המשוער, עד כמה שניתן לדעת ולהבין מהצוות הרפואי. התכנית מיועדת לחלק את הנטל בין בני המשפחה הבוגרים. תכנית כזאת תעזור לכם לשמור על הכוחות, לתת ביטחון לכם וליקירכם ולתכנן קדימה.
"כללו בתוכנית ההשגחה בבית החולים, את בני המשפחה הקרובים, ואף חברים טובים שיכולים לסייע, גם הנכדים יכולים לתרום ולהגיע ולשהות לצד סבתא או סבא בבית החולים מידי פעם, ואפילו ליהנות מהיותם חיוניים".
במידה ותזדקקו לעזרה נוספת בהשגחה בזמן האישפוז, או בהתאקלמות בבית לאחר מכן, חשוב לדעת שבבתי החולים המובילים בארץ קיים שירות של השגחות פרטיות. בו שוהה אחות או מטפלת לצד מיטתו של החולה, ואתם יכולים להיות שקטים. החלמה מהירה!
ראשי » המלצות
בבואכם לבחור מטפל, בין באופן ישיר ובין דרך חברת סיעוד ,רצוי שיהיו קווים משיקים בין ההורה למטפל. ככל שהמכנה המשותף ביניהם רחב יותר, כך נקודת הפתיחה טובה יותר. למשל, מטפל סיעודי שאינו מסתדר עם חיות מחמד, כנראה לא מתאים לבית מטופל שברשותו חיות מחמד.
את תיאום הציפיות יש לפרוט לפעולות, כאלה שחוזרות על עצמן מדי יום או שבוע וכאלה שהן חד פעמיות. המטפל נדרש לעמוד במטלות, אך כדאי להשאיר לו מרווח מסוים כדי לקבוע את סדר היום באופן שיכיל את הפעולות הנדרשות. חשוב לשמור על קשר רציף עם המטפל, לוודא כי הפעילות מתנהלת כשורה ואין בעיות שמצריכות את התערבותכם.
הדבר החשוב ביותר בכל התהליך הוא איך מרגיש הקשיש עם המטפל. חשוב לשאול, לתחקר ולשמוע מבן המשפחה שלכם על מצב העניינים ולהצליב את המידע מול המטפל. לקשיש יהיו תלונות הקשורות בהסתגלות למצב החדש, אך גם תלונות הקשורות ישירות לתפקוד השוטף של המטפל, וזה המקום שלכם להישאר עם האצבע על הדופק גם בפרטים הקטנים ביותר. למשל, אם המאכלים שהמטפל מכין טעימים לקשיש, עוזר לו בצורה מספקת במקלחת וזמין עבורו כאשר הוא נזקק לעזרה.
אנחנו בדנאל סיעוד מעניקים שירות מידי חודש ל 20,000 קשישים בכל הארץ, במסגרת חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי. אנחנו מעסיקים עשרות אלפי מטפלים ומטפלות, הנבחרים בקפידה, על ידי הסגל המקצועי שלנו.
הצוות הרב שפתי שלנו, מעניק שירותי טיפול ללקוחות, בעברית, רוסית, ערבית, ובמגוון שפות אחרות.
אנחנו מאמינים, כי לכל מטופל שלנו יש אופי שונה, רצונות שונים וצרכים שונים, לכן אנו מתאימים את השירות שלנו לצרכים הייחודיים של כל מטופל וכל משפחה הזקוקה לנו. אנחנו מחויבים לתת מענה לכל הצרכים הייחודיים והמשתנים של המטופלים שלנו, תוך שמירה על כבודו של המטופל ופרטיותו, וחשוב לנו להתייחס אליו, ממש כאילו היה בן משפחה שלנו.
ההתאמה בין המטפל לקשיש נעשית על סמך היכרות עם שני הצדדים, בחינת צרכי הקשיש והקשבה לרצונותיו, על מנת להגיע להתאמה הטובה ביותר ביניהם. שלבי האיתור, ההשמה והמעקב נעשים באמצעות עובד מקצועי תוך התחשבות ותיאום מתמשך עם בני המשפחה.
צוות המומחים שלנו בדנאל סיעוד, מעניק מגוון רחב של פתרונות ושירותים מקצועיים בתחום הסיעוד, וכולנו בדנאל עושים את עבודתנו, מתוך תחושת שליחות ונתינה.
רוצים להתייעץ בנוגע לשירותי טיפול לבן המשפחה שלכם? התקשרו למומחים של דנאל 95922*
ליצירת קשר לחץ/י כאן
“אנו רואים לעצמנו ייעוד ושליחות לסייע לכם בהתמודדות עם מצב מורכב זה באופן הרגיש והאנושי ביותר, ולמצוא עבורכם פתרונות מקצועיים שיהלמו את הצרכים המיוחדים שלכם.”