כמו שנאמר "לא עלינו", אבל לצערנו, לא מעט אנשים באוכלוסיית ישראל נזקקים לסיעוד מלא. ישנן כמה סיבות לכך: גדילה במספר הקשישים, כתוצאה מבורכת של עליה בתוחלת החיים, אוכלוסית ניצולי שואה, אנשים שחוו טראומה כזו או אחרת, או מחלות שגבו מחיר קשה.

ראשית, נגדיר מיהו אדם סיעודי:

אדם שעקב מצבו הבריאותי, נזקק לעזרה על מנת לבצע פעולות בסיסיות, אותן לא יכול לבצע בכוחות עצמו, כגון:

1. לקום ולשכב
2. להתלבש ולהתפשט
3. להתרחץ
4. לאכול ולשתות
5. לשלוט על סוגריו
6. להתנייד ממקום למקום

במקרה שאדם עונה על לפחות 50% מהמקרים המצוינים לעיל, הוא מוגדר כאדם שזקוק לסיוע סיעודי.

במקרה שכזה קיימות 2 אפשרויות עיקריות:

האפשרות הראשונה היא שהותו בבית אבות סיעודי המעסיק מטפלים סיעודיים מקצועיים וצוות רפואי מתאים.

האפשרות השניה היא, שמשפחת הסיעודי בוחרת להשאירו בבית, ע"מ לטפל בו במסירות במקסימום תנאים, ושיחיה בסביבה המוכרת לו בצורה הנעימה ביותר. במקרה כזה צריך להתאים את הסביבה לנתונים הסיעודיים.

כחלק מהמצב הקשה אליו נקלע האדם ומשפחתו, עולים צרכים מיוחדים שיש לתת להם מענה: שימוש באביזרי עזר שיסיעו ויקלו על ניהול אורך חיים מסודר ככל שניתן, במציאות הלא קלה שנכפתה על המטופל ועל משפחתו.

אביזרים אלו לרוב יקרים, ועלותם מהווה מעמסה כלכלית כבדה מנשוא.

הזקנה אינה קלה עבור אף קשיש. היא מלווה בדרך כלל בירידה ביכולות הפיזיות והמנטליות, ולכן בסופו של דבר הקשיש נזקק לעזרה בביצוע מטלות כאלה ואחרות. במקרים רבים ניתן להסתפק בעוזר/ת, שיעזרו במטלות הבית, או בבית אבות לעצמאיים, שמקנה לקשישים ללא בעיות רפואיות מורכבות, לנהל חיים חברתיים עם בני גילם, בתנאים סוציאליים המתאימים לרמתם הסוציו-אקונומית או אף יותר.
עם זאת, כאשר מצבו של הקשיש אינו מאפשר לו לבצע מטלות בסיסיות כמו הליכה, אכילה, מקלחת או שליטה על הסוגרים, הוא יזדקק לעזרה סיעודית, אשר מתאפשרת בשני אופנים: בית אבות סיעודי או מטפל סיעודי. אז מה עדיף, מה יתאים לבן המשפחה שלכם ומהם היתרונות של כל אחד מן הפתרונות?

הייתה הסיבה אשר הייתה לאשפוז, הגיע רגע השחרור מבית החולים וצריך להיערך לכך, רצוי מבעוד מועד, וגם אם לא התארגנתם מראש עדיין יש מה לעשות גם אחרי שחוזרים הביתה. כדי לצלוח את היציאה מבית החולים ולהקל על ההורה המבוגר את ההתאקלמות בחיי השגרה, קיבצנו מספר עצות זהב שימושיות לכם ולהם כאחד.

מפיגים חששות
הציפייה להשתחרר מבית חולים מלווה ברגשות של הקלה ושמחה, אך גם מלאה בחששות, קשיים ואי וודאות לקראת הבאות. אשפוז בבית חולים יכול לנבוע מחולי או פציעה, ובשני המקרים כשמדובר באדם מבוגר גם דלקת ריאות או שבר, יכולים להיות מסכני חיים. 

דברו עם ההורים על התחושות שלהם לקראת השחרור והחזרה לשגרה או בניית שגרה מתאימה למצב הבריאותי החדש, שתפו אותם במצבם, התייעצו איתם איך הם רואים את התקופה הקרובה וספרו להם איך אתם מתכננים לעזור. השיחות שלכם יפחיתו את החששות של שני הצדדים, שלכם ושלהם, ויעזרו לכל הצדדים להקל על התהליך.

מתייעצים עם הצוות המקצועי
על מנת להפיג את החששות כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי מצבו של ההורה ולקבל כמה כללי עשה ואל תעשה, אשר יאפשרו לאדם המשתחרר מבית החולים לדעת ממה להימנע, ולא פחות חשוב, לדעת מהן שאר הפעולות שיעזרו לו לחזור לשגרה ולהמשיך לבצע אותן לאחר השחרור. בעוד למטופל אחד ימליצו להרבות במנוחה ולא לאמץ את הגוף, לאחר ימליצו לבצע פעילות גופנית מתונה. אל תהיו רופאים בעצמכם ותשאירו לצוות המקצועי את העבודה והעצה.

מאבזרים את הבית והקשיש
אם מדובר במגבלה פיזית, ניתן לעשות התאמות, לספק מעקות בטיחות, הליכון, מקל הליכה או כל אביזר עזר אחר, שיקל על ההורה החוזר מאשפוז להתאושש בקצב שלו.
אם מדובר בפציעה בתא שטח מוגדר, כמו בחדר האמבטיה, כדאי לנסות להבין איך המקרה ארע וכיצד ניתן לשפר את הבטיחות. למשל, האם צריך להוסיף משטחים מונעי החלקה, לשפר תאורה, לשנות את סדר הפריטים בחדר, להרכיב מעקות או כל פעולה אחרת המצמצמת את הסיכוי לפציעה חוזרת.

נעזרים בגופים תומכים
ישנם גופים שונים בארץ, המסייעים לקשישים ובעלי מוגבלויות בהתמודדות היומיומית עם קשיים שונים, כגון:  יד שרה, עזר מציון ומרכז יום לקשיש, שמסייעים בהשאלת ציוד ובפעילויות שיקום. קופות החולים וביטוח לאומי ערוכים לסייע בתהליך השיקום, ובמקרים מסוימים ניתן גם לקבל סיוע כספי עבור עזרה של מטפל, רכישת תרופות וקצבאות שונות בהתאם לאופי הבקשה. 

מטפל הנו דמות דומיננטית למדי בחייו של ההורה המתבגר. הדור השלישי ירגיש על-פי רוב תחושות לא נעימות מהרגע שהפנים את הצורך בעזרה קבועה, ועד לכל הפחות, להגעתו של המטפל בביתו. 
ולמה לכל הפחות? כי יתכן שתקופת ההסתגלות תתארך, בשל הציפיות, מבנה האישיות של ההורה, מבנה האישיות של המטפל או ההתאמה ביניהם.

את המבנה האישיותי של ההורה כבר קשה לשנות בגיל זה, אך כדי להקל על הקליטה של המטפל, כדאי מבעוד מועד לחפש את המטפל המתאים להורה. מטפלים רבים הם עובדים זרים, החיים באופן זמני בארץ, רבות יש להם קשיי שפה, הם לא נושאים רישיון נהיגה, יכולת ההתמצאות וההיכרות עם סביבת מגוריו של ההורה המבוגר נמוכה יחסית, כך גם לגבי המנטליות המקומית והנורמות הנהוגות בישראל.

ההזדקנות מלווה בשינויים רבים, ירידה ביכולת הפיזיולוגית, הקוגניטיבית, יציאה לפנסיה, שהיא למעשה הכרזה על הפסקת הפרודוקטיביות של האדם, ואיתה הפסקת קשרי עבודה וצמצום האינטראקציה החברתית. למעשה, ההורה המבוגר מאבד אט אט חברים ופרנסה, שהיה רגיל בהם, ואלה לא דברים שקל להסתגל אליהם. גם אם אתם, בני המשפחה, אוהבים אותו באשר הוא, אתם לא באמת יכולים לענות על כל צרכיו בכל רגע נתון. וכמה שהדבר מתסכל אתכם, צריך לדעת כי תחושת חוסר האונים של ההורה המבוגר מערערת את בטחונו ופוגעת בשמחת החיים שלו.

אשפוז של בן משפחה שלנו מביא איתו עומס, מתח וחרדה וגורם במידה רבה להפרת השגרה שלנו. כאשר יקירינו מתאשפזים, היינו רוצים לשהות לצידם כמה שאפשר ולדאוג באופן אישי לטיפול מיטבי בהם. מנגד עומדת שיגרת חיינו שעלינו להמשיך ולקיים.
רובנו עדיין צריכים ללכת לעבודה כל יום, לחלקנו יש ילדים קטנים שצריך לאסוף מהגנים ומבית הספר, ולא תמיד נוכל להיות לצד מיטתו או מיטתה של בן המשפחה היקר שלנו.

משפחה לא בוחרים, מטפל כן. האינטנסיביות של הקשר עם הקשיש ועם בני המשפחה מחייבת בחירה זהירה של המטפל, ולא פחות חשוב – תיאום ציפיות, שמירה תמידית על קשר ומעקב רצוף. ריכזנו עבורכם את הנקודות המרכזיות החשובות בבחירת מטפל ואיך אתם כמעסיקים אמורים להתנהג עמו.