אחת המצוקות הגדולות ביותר בשנה האחרונה הייתה של הורים שלא יכלו להיפגש עם ילדיהם ונכדיהם משום שהיו בקבוצת הסיכון לקורונה. הבעיה קשה עוד יותר כאשר מדובר בהורה שחי לבד וזקוק להשגחה ואילו ההורה השני אינו יכול לטפל בו לבד. מצוקת ההורים שזקוקים לעזרה ואינם יכולים לתקשר עם ילדיהם מלבד בטלפון או בצעקות מרחוק נגעה לליבם של רבים. למרבה הצער, ארעו מספק מקרים בהם הייתה פגיעה פיסית או נפשית בקרב קשישים המתגוררים לבד. כאשר נפצעו ולא יכלו להזעיק עזרה. זוהי הבעיה הגדולה ביותר של ימי הקורונה שרבים מתקשים להתמודד אתה. לאוכלוסייה זו מותאם  הפתרון של השמת מטפל למשך 24 שעות

כיצד לדאוג להורים שלכם?

קיימים דרכים שונות לדאוג להורים כאשר אתם עצמכם לא יכולים להיכנס לבקרם לאחר שהחל הסגר או כאשר אתם נמצאים בבידוד. בנוסף, כיום  לא ניתן לדעת מי נושא את הנגיף  ומי לא לכן הכרחי לשמור על בטיחות והגנת האנשים בקבוצת הסיכון אפילו יותר מהרגיל. אפשרות אחת לטפל בהורים היא באמצעות קבלת סיוע ממטפלים סיעודיים שיטפלו בהורה באופן מלא. הם אלו שיכולים  להתגורר עם ההורים הקשישים ולטפל בכל צרכיהם וגם ובנוסף לסייע  להם לתקשר עם הילדים. במקרים כאלה, עובדים זרים היכולים לשהות בבית ההורים 24 שעות ולגור אתם ידאגו לכל מחסורם, החל בטיפול במשק הבית, ובבישול וכלה בטיפול אישי וסיעודי הנדרש .  תחושת הביטחון שיחוש אדם שהוריו מטופלים באופן זה, גבוהה. הידיעה שההורה אינו לבד,  ואם חלילה קורה משהו יש מי שיטפל או ידווח למגן דוד אדום

הליכי רישוי ומציאת עובדים אמינים

בישראל יש חוק שמאפשר להעסיק עובדים זרים בתפקידי סיעוד ויש מי שדואג להם בצורה מאורגנת. הגופים הפרטיים שעוזרים לכם להתאים עובדים שמתאימים לבני המשפחה שלכם יודעים למצוא את העובד הנכון שיוכל להתמודד עם כל בעיה. עובדים אלה יודעים שבימים אלו תפקידם חשוב אף יותר משום שהם החוליה המקשרת בין הקשישים לבין המשפחה בצורה בלעדית. הם מטפלים בקשיש ומדווחים על כל בעיה להורים לילדים.. למעשה, אתם מפקידים את היקר לכם מכל בידי עובדים מיומנים שמוכשרים לטפל בהם ולתת להם את כל העזרה שאינכם יכולים להגיש. לכן, עוברים העובדים בדיקות קפדניות ומחמירות כדי למצוא את הטובים ביותר לתפקיד.

ריחוק חברתי פוגע נפשית

חוסן נפשי מצליח לעזור להתמודד עם כל בעיה גופנית יותר בהצלחה. האהבה והתמיכה הרגשית שמקבלים הקשישים מבני משפחתם מסייעת להם  להתמודד גם עם הקשיים הגדולים ביותר הנגרמים מהזקנה וממחלות. העמידות הנפשית חשובה לא פחות כדי להעניק להם יכולת להתמודד גם עם סכנות של הדבקה לא מכוונת בכל מחלה. הבדידות מקשה עליהם ולכן עובדים זרים שחיים אתם באותו בית ועוזרים להם בכל מטלה גם משמשים להם חברים ובני שיח בשעות הבידוד הקשות. להם זה הרבה יותר מאשר הגשת עזרת ומתן תמיכה נפשית. להם זהו ההבדל שבין הבדידות שמקשה עליהם ומדרדרת אותם לדיכאון לבין השגרה החיובית שבה הם ערניים ופעילים. חשוב למצוא להם חברה שהם יוכלו להיעזר בה גם לשיחות ולהפגת הבדידות והמצוקה הנפשית. זה חיוני לא פחות וזה ייתן לכם שקט נפשי לדעת שיש להם עם מי לדבר פנים אל פנים.

דרור פלנבאום

נגיף הקורונה שפרץ לחיינו משנה את המציאות אליה היינו רגילים בכל תחום במשק. המצב הנוכחי משפיע כמובן גם על חברות אשר נותנות שירותים חיוניים וחשובים לציבור, כגון חברות הסיעוד, אשר מספקות שירותי סיעוד, באמצעות המטפלות, לקשישים הזכאים לכך, וזקוקים לטיפול והשגחה קבועה ויומיומית. אין ספק שבתקופה זו, בה אוכלוסיית הקשישים היא הפגיעה ביותר ויש לציין שבכלל חברות הסיעוד, אנו רואים התגייסות  של המטפלות המטפלות, להמשך מתן שירותי סיעוד, אשר מעוררת גאווה גדולה.

תקופה זו מחייבת את חברות הסיעוד לייצר פתרונות יצירתיים לצורך המשך מתן השירותים, ולהתאים עצמן לשינויים הגדולים בשטח בטווחי זמן קצרים., חברות סיעוד אשר השכילו לעשות, והחלו לבסס את עבודתן בשנים האחרונות באופן שוטף על מערכות טכנולוגיות, יוכלו להגיב מהר לשינויים התכופים בשטח, להתאים את שירותיהן לקשישים, לתת יחס אישי לכל קשיש ומטפלת, ולהמשיך לספק, גם במצבים מורכבים אלה, שירות כה חיוני.

בשנים האחרונות בדנאל סיעוד, מרב העבודה מבוססת על מערכת CRM מתקדמת שפותחה בחברה המאפשרת לשלוט ולקיים סדר במידע הרב, המשתנה והיומיומי העובר מעשרות אלפי המטופלים ומעשרות אלפי המטפלות. בימי משבר הקורונה, מערך הטכנולוגיה עמו אנו עובדים, מייצר ערך מוסף ומאפשר לנהל אינטראקציה שוטפת ואישית עם המטפלות. הוא מסייע "לתקשר" להן באופן שוטף את המידע וההנחיות על המצב הקיים, ובכך להפחית את הלחץ ואי הוודאות הנוצרים, לעיתים, עקב חשיפה מוגברת לתקשורת.

היום יותר מתמיד, מערך התקשורת עם המטפלות בכל הנוגע לעבודתן מול הקשישים – מצריך עבודה מהודקת, מדויקת ופרסונלית. אחד האתגרים המהותיים ביותר בצל המשבר בקרב חברות הסיעוד, הוא ניהול איסוף וחלוקת  יומני העבודה של המטפלות בו הן מתעדכנות על סידור העבודה שלהן לחודש הקרוב ומדווחות על העבודה היומית שלהן. עקב הנחיות משרד הבריאות על איסור התקהלות, יש קושי להיפגש עם עשרות אלפי המטפלות של החברה, ולקבל מהן את יומני העבודה של החודש הקודם, ולמסור את סידורי העבודה של החודש הבא. את בעיית איסוף היומנים ביטוח לאומי פתר באמצעות אישור לקבל את היומנים באמצעות וואטסאפ. את חלוקת סידור העבודה לחודש הבא, החברה פתרה באמצעות פיתוח אפליקציה ייחודית של מטפלות, במסגרתה הן רואות את סידור העבודה האישי שלהן לאותו חודש. יתרה מזו, האפליקציה מאפשרת לקיים סידור עבודה "נושם", כך שבמידה ומטפלת עוברת לקשיש אחר או צריכה החלפה, היא רואה זאת באמצעות האפליקציה, בזמן אמת.

פתרון טכנולוגי נוסף שאנו משתמשים בו בימים אלה, ומאפשר את המשך עבודתו של מוקד המענה הטלפוני שלנו לקשישים ולמשפחותיהם, הוא פיצול המערך הממוחשב עמו עובדים נותני המענה בשוטף לכדי חדרי הדרכה נפרדים. מאחר והמצב הנוכחי אינו מאפשר התקהלות פיזית של כל נותני המענה בסניף אחד, ומאחר ואנו מבינים את חשיבות התקשורת הבינאישית, בייחוד בזמנים אלה, המענה ממשיך להתקיים הודות לטכנולוגיה. כמו כן, המערכות הטכנולוגיות מאפשרות עבודה מרחוק עבור עובדי החברה שממשיכים לתת שירות לכלל העובדים הנזקקים לכך אף מבתיהם, במקרים בהם נבצר מהם להגיע לסניף.

באמצעות הטכנולוגיה הקיימת ניתן גם לעשות כל הזמן התאמות לשוק המשתנה ו דווקא בימים אלו , מתוך צרכים של השטח, עולים פתרונות יצירתיים. דוגמה מצוינת לכך היא שלאור צמצום קווי התחבורה הציבורית, והקושי של המטפלות להגיע אל בתי הקשישים הרחוקים מהן, פיתחנו כלי אשר מייצר התאמה בין מטפלת למטופל על בסיס מרחק גאוגרפי ממנו וכך מאפשר למטפלות להמשיך ולהעניק שירות למרות אתגר ההתניידות ממקום למקום .

בנוסף לשיבוץ מבוסס מרחק גאוגרפי, כלי זה מסתנכרן עם האפליקציה של, MOOVIT  המתעדכנת בזמן אמת ממשרד התחבורה וממליץ למטפלת באילו קווי אוטובוס שנותרו פעילים, היא יכולה להיעזר כדי להגיע למטופלים שלה.

כמו בתחומים רבים אחרים, גם במקרה של משבר הקורונה, הטכנולוגיה נרתמת לסיוע במציאת פתרונות על מנת להמשיך ולספק את השירות המירבי והמיטבי לכלל הקשישים הזקוקים לו במהלך משבר נגיף הקורונה – אנו מוכרחים להמשיך ולבסס את עבודתנו על הטכנולוגיה, ולייצר באמצעותה פתרונות יצירתיים בזמן קצר. אנו מאמינים בטכנולוגיה בשירות אנשים, וכעת, בצל המשבר העמוק – היא מקבלת משנה תוקף.

חשוב להדגיש, שתחום הסיעוד הוא בעקרו אישי – קשר בין מטפלת למטופל, הטכנולוגיה היא כלי מסייע שמאפשר למטפלות ועובדי הסניפים להעניק שירות בעיקר בימים מורכבים אלו.

הכותב הינו מנכ"ל דנאל סיעוד מקבוצת דנאל

הנתונים האחרונים מראים כי יותר משליש מהקשישים בישראל מדווחים על תחושת בדידות .

תחושת זו מתעצמת כעת עם הנחיות משרד העבודה והרווחה על מניעת כניסת אורחים לבתי אבות ודיורים מוגנים, וכן עם ההמלצות של משרד הבריאות לבני הגיל השלישי, לצמצם מפגשים חברתיים או משפחתיים.  אם המצב ימשך, האוכלוסייה המועדת ביותר להידבקות מקורונה היא גם המועדת ביותר לחוש בדידות.

 מדוע תופעת הבדידות דורשת התייחסות מיוחדת דווקא בגיל השלישי ?

מאחר והשילוב של בדידות עם תהליכים אופייניים לזקנה הכרוכים באובדנים בתחומי החיים שונים (כגון: אובדן בן זוג, אובדן הכנסה, אובדן תפקוד ועוד..) יוצרות או מאיצות פגיעה במצב הבריאותי, הקוגניטיבי, התפקודי והנפשי, יכולות לעורר חרדה ודכאון, כל אלו פוגעים משמעותית באיכות החיים של הזקן וכתוצאה מכך גם בתוחלת החיים שלו

היקף התופעה ?

כשליש מהקשישים מעל גיל 65 מדווחים על תחושת בדידות, כלומר קשיש אחד מתוך שלושה מדווח על תחושת בדידות, בקרב בני 75 היקף התופעה נרחב יותר ועומד על כ 40%.

כיום מאחר והקשישים נאלצים לבודד עצמם, בעקבות הנגיף, היקף התופעה הולך וגדל משמעותית.

מהם גורמי הסיכון לחוות בדידות בגיל השלישי ?

מעבר למאפיינים אישיותיים, קיימים מאפיינים נוספים/"גורמי סיכון" המשפיעים על תחושת בדידות בקרב קשישים:

1. גיל (ככל שעולה, כך הסיכוי גבוה יותר).
2. מגדר (נשים) כ 40% נשים אל מול 27% בקרב גברים נשים (תוחלת חיים ארוכה יותר, יותר אלמנות )
3. מצב משפחתי
4. מאפייני מגורים (לבד/עם בן זוג סיעוד/בקרבת בני משפחה/דיור מוגן/קהילה פעילה – קיבוצים
5. מצב תפקודי וכלכלי –  חשוב להבין, בתקופה זו, גם קשישים עצמאיים ומתפקדים חשופים לבדידות, עקב המגבלות.

כיצד  ניתן לזהות כי ההורה חווה בדידות ?

מאחר ובימים אלו, מירב האינטראקציה עם ההורה, הנה טלפונית, חשוב להתייחס לא רק לתוכן המילולי בשיחה, אלא גם לאופן בו הם נאמרים.

נבחין בירידה במצב הרוח של ההורה, דכדוך, לעיתים יספר כי התיאבון שלו ירוד וכתוצאה מכך ירד  במשקל, או בתפקוד. הוא יבטא שעמום, תחושה של ערך עצמי נמוך, ידבר על כך שמרגיש כי "שכחו אותו" מאחר ולא מתקשרים אליו או מתעניינים בו. ידבר על כך שמרגיש לבד. לעיתים ידבר על ככך שממתין למוות

מה ניתן לעשות בכדי להקל על תחושת הבדידות בתקופה זו ?

בימים אלו, למשפחה תפקיד מרכזי, כמפיגת הבדידות בקרב ההורים.

1.חשוב להיות ערים ומודעים לכך שההורה הקשיש עלול לחוש בדידות, ולייצר שיח משפחתי על כך.

2. לספק לגיטימציה להורה לבטא את תחושות הפחד, הבלבול והדאגה ולהיות ערים לשינויים במצב הרוח שלו או בירידה בתפקודו.

3.לבנות תוכנית לשגרת תקשורת טלפונית קבועה מול ההורה ולשתף את כל בני המשפחה בכך : ילדים ונכדים – להתקשר מספר פעמים ביום,  להגדיר לכל אחד מבני המשפחה תפקיד האחד, לדוגמא: הבן הצעיר מתקשר כל בוקר, בנכד בצהריים, הבן הבוגר כל ערב. לקיים שיחות משמעותיות, ארוכות מהרגיל.

4. לבדוק כי עומדים לרשות ההורה מוצרי מזון או תרופות, במידה ולא, להגדיר תורנות בין הילדים לביצוע המשימה, רצוי לא להיכנס לבית ההורה, ולהניח את הקניות במפתן הכניסה לבית.
5. לדאוג כי ברשות ההורה קיימים אמצעי תקשורת זמינים ותקינים, טלויזה/רדיו, וכן מכשירי טלפון המותאמים למצב תפקודו של ההורה. לדוגמא: אם ההורה לקוי שמיעה/ראיה, לוודא כי עומד לרשותו מכשיר טלפון המתאים לליקוי ממנו סובל. לבדוק כי ברשות ההורה מכשיר טלפון חכם, באמצעותו ניתן לבצע שיחות וידאו.

קיימת חשיבות לתחושת המסוגלות של ההורה כי הוא יכול לשמור על אינטראקציות חברתיות מביתו, רק בלחיצת כפתור.

האפשרויות הנוספות העומדות לרשות המשפחה :

4. הפניית ההורה לקבלת סיוע של מטפלת, במסגרת חוק ביטוח סיעוד, במסגרת שירות זה תוכל להגיע מטפלת לביתו מספר פעמים בשבוע.

 מעבר לסיוע הפונקציונאלי שהיא תספק, היא תסייע גם בהפגת תחושת הבדידות, חשוב שהילדים ישמרו על קשר רציף עם המטפל כל שיוכלו להתעדכן בכל שינוי שחל במצב הפיזי או הרגשי של ההורה. בנוסף מומלץ לבקש מהמטפל כי תוכנית העבודה שלו תכלול גם סיוע בשעות אחה"צ.

משרדי הממשלה המטפלים בנושא בתקופה זו ?

1.משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מבצע שיחות טלפוניות בקרב קשישים בסיכון לצורך בקרה כי מקבלים מענה לצרכיהם.

2.המשרד לשוויון חברתי המסייע בפרויקטים שונים כגון: פרויקט  "כאן גרים" בה משלבים סטודנטים למגורים עם קשישים.  

3. שירות ייעוץ לקשיש המספק מידע ותמיכה.

4. מוקדים המיועדים לניצולי שואה – לצורך מתן תמיכה טלפונית.