הנתונים האחרונים מראים כי יותר משליש מהקשישים בישראל מדווחים על תחושת בדידות .
תחושת זו מתעצמת כעת עם הנחיות משרד העבודה והרווחה על מניעת כניסת אורחים לבתי אבות ודיורים מוגנים, וכן עם ההמלצות של משרד הבריאות לבני הגיל השלישי, לצמצם מפגשים חברתיים או משפחתיים. אם המצב ימשך, האוכלוסייה המועדת ביותר להידבקות מקורונה היא גם המועדת ביותר לחוש בדידות.
מדוע תופעת הבדידות דורשת התייחסות מיוחדת דווקא בגיל השלישי ?
מאחר והשילוב של בדידות עם תהליכים אופייניים לזקנה הכרוכים באובדנים בתחומי החיים שונים (כגון: אובדן בן זוג, אובדן הכנסה, אובדן תפקוד ועוד..) יוצרות או מאיצות פגיעה במצב הבריאותי, הקוגניטיבי, התפקודי והנפשי, יכולות לעורר חרדה ודכאון, כל אלו פוגעים משמעותית באיכות החיים של הזקן וכתוצאה מכך גם בתוחלת החיים שלו
היקף התופעה ?
כשליש מהקשישים מעל גיל 65 מדווחים על תחושת בדידות, כלומר קשיש אחד מתוך שלושה מדווח על תחושת בדידות, בקרב בני 75 היקף התופעה נרחב יותר ועומד על כ 40%.
כיום מאחר והקשישים נאלצים לבודד עצמם, בעקבות הנגיף, היקף התופעה הולך וגדל משמעותית.
מהם גורמי הסיכון לחוות בדידות בגיל השלישי ?
מעבר למאפיינים אישיותיים, קיימים מאפיינים נוספים/"גורמי סיכון" המשפיעים על תחושת בדידות בקרב קשישים:
כיצד ניתן לזהות כי ההורה חווה בדידות ?
מאחר ובימים אלו, מירב האינטראקציה עם ההורה, הנה טלפונית, חשוב להתייחס לא רק לתוכן המילולי בשיחה, אלא גם לאופן בו הם נאמרים.
נבחין בירידה במצב הרוח של ההורה, דכדוך, לעיתים יספר כי התיאבון שלו ירוד וכתוצאה מכך ירד במשקל, או בתפקוד. הוא יבטא שעמום, תחושה של ערך עצמי נמוך, ידבר על כך שמרגיש כי "שכחו אותו" מאחר ולא מתקשרים אליו או מתעניינים בו. ידבר על כך שמרגיש לבד. לעיתים ידבר על ככך שממתין למוות
מה ניתן לעשות בכדי להקל על תחושת הבדידות בתקופה זו ?
בימים אלו, למשפחה תפקיד מרכזי, כמפיגת הבדידות בקרב ההורים.
1.חשוב להיות ערים ומודעים לכך שההורה הקשיש עלול לחוש בדידות, ולייצר שיח משפחתי על כך.
3.לבנות תוכנית לשגרת תקשורת טלפונית קבועה מול ההורה ולשתף את כל בני המשפחה בכך : ילדים ונכדים – להתקשר מספר פעמים ביום, להגדיר לכל אחד מבני המשפחה תפקיד האחד, לדוגמא: הבן הצעיר מתקשר כל בוקר, בנכד בצהריים, הבן הבוגר כל ערב. לקיים שיחות משמעותיות, ארוכות מהרגיל.
קיימת חשיבות לתחושת המסוגלות של ההורה כי הוא יכול לשמור על אינטראקציות חברתיות מביתו, רק בלחיצת כפתור.
האפשרויות הנוספות העומדות לרשות המשפחה :
מעבר לסיוע הפונקציונאלי שהיא תספק, היא תסייע גם בהפגת תחושת הבדידות, חשוב שהילדים ישמרו על קשר רציף עם המטפל כל שיוכלו להתעדכן בכל שינוי שחל במצב הפיזי או הרגשי של ההורה. בנוסף מומלץ לבקש מהמטפל כי תוכנית העבודה שלו תכלול גם סיוע בשעות אחה"צ.
משרדי הממשלה המטפלים בנושא בתקופה זו ?
1.משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מבצע שיחות טלפוניות בקרב קשישים בסיכון לצורך בקרה כי מקבלים מענה לצרכיהם.
2.המשרד לשוויון חברתי המסייע בפרויקטים שונים כגון: פרויקט "כאן גרים" בה משלבים סטודנטים למגורים עם קשישים.
רוצים להתייעץ ולקבל מידע נוסף?
צרו עמנו קשר ונשמח לענות על כל שאלה ולסייע
95922*