מירית מזרחי, לדוגמא, החלה לעבוד כמטפלת סיעודית בדנאל לפני כ-5 שנים, אחרי ששימשה במשך שנים כמטפלת לילדים. "המקצוע שלי הוא שונה לחלוטין – אני מנהלת חשבונות, אבל קשה לי לשבת במשרד כל היום", היא אומרת, "יש לי שתי אהבות בחיים – תינוקות וקשישים. בעבודה עם שתי הקבוצות האלו מקבלים אהבה ללא תנאים. זה כיף לדעת שמישהו כל כך צריך אותך".

מזרחי מספרת כי נוצרת אינטימיות אדירה בינה לבין המטופלים שלה המחכים לבואה, והדואגים לשלומה כשהם חשים שהיא אינה במיטבה. "אני מרגישה שאני לומדת המון מכל מפגש עם מטופל", היא אומרת. על אף האתגרים השונים שמייצר התפקיד היא חשה סיפוק אדיר: "מי שרוצה לעבוד בתפקיד הזה צריך המון סבלנות והמון רגש. המטופלים צריכים מישהו שיקשיב להם, שיהיה איתם, שיחבק אותם וילטף אותם. בלילה, לפני שאני נרדמת, אני אומרת לעצמי – עשיתי היום משהו טוב".